איך להסביר לילדים על נזקי הסוכר והמזון המעובד – והאם בכלל צריך להסביר?

איך מסבירים לילדים על סוכר ונזקיו?
התשובה הולכת להפתיע אתכם

“איך להסביר לילדים שסוכר הורס להם את הבריאות?”

נתחיל מהסוף, את החלק המהותי הכולל רשימת מחלות עתידיות, אני לרוב לא מסבירה בכלל, בוודאי שלא לילדים הצעירים.
מדוע?
1. ילדים חיים בכאן ועכשיו.
דיבור על סוכרת, כבד שומני ושאר צרות של גיל 50 +
לא באמת מדבר אליהם – וזה גם לא צריך.
יש להם עוד מספיק שנים לדאוג לעתיד. עכשיו הם צריכים לחיות את החיים בכיף שלהם.
2. גם אם נסביר להם זה כנראה לא ימנע מהם לצרוך סוכר, כמה רופאים אתם מכירים שמעשנים, או כמה אנשים סופר משכילים אתם מכירים שאוכלים לא בריא?
3. בגילאי ההתבגרות אני כן יכולה להסביר להם על מנגנונים בגוף, כלומר ללמד ביולוגיה וכימיה בשביל הלימוד וההשכלה, זה ממש לא אומר שזה יגרום להם לצרוך פחות סוכר ומוצרים מעובדים – זה רק אומר שיהיה להם ידע – וידע זה כוח.

אז עם מי כן חשוב לדבר ברצינות על סוכר?
עם ההורים. אתכם, עם כולנו כחברה אחראית וחושבת שרואה את העתיד.
עם מי שמחליט מה נכנס לעגלת הקניות ומשם הביתה אל הילדים והמתבגרים שלנו.
עם צוותי החינוך, עם סבא וסבתא, עם צוותי מקבלי ההחלטות בתנועות הנוער, בחינוך הלא פורמלי ובכל מסגרת לשם מגיעים ילדים.
אם יש מוצר שאנחנו חושבים שהוא מזיק לילדים שלנו – אנחנו אלה שנבחר אם לרכוש אותו או לא.
לא כי “אסור” לילד/ה, אלא כי אנחנו לוקחים אחריות בתור המבוגר שמנהל את הבית ואת המטבח ודואג לעתיד הבריאותי של הילדים שלנו.
לכם ההורים והמבוגרים אני אספר שילדי ישראל צורכים ביום טוב, פי 5 יותר סוכר מהמלצות התזונה, ביום רע זה יכול להיות גם פי 10.

ההשלכות לכך דרמטיות, 1 מכל 3 ילדים בכיתה ז' נמצא בעודף משקל או השמנה.

ההשלכות של צריכת כמות גבוהה של סוכר אינן רק השמנה או סוכרת.
כמות כזו גם מקושרת עם כבד שומני, מחלות אוטואימוניות וסוגי סרטן שונים גם ללא קשר בהכרח למשקל גוף,

בשפה פשוטה הסוכר והמוצרים המעובדים משפיעים לרעה גם על ילדים רזים.

אז מה בכל זאת אפשר להסביר לילידם?

אני אוהבת להסביר לילדים על שתייה מתוקה ועל קריאת תוויות מזון.
ושם אני הולכת איתם על כאן ועכשיו, לא על הפחדות:
בסרטון ראיתם אותי שופכת סוכר לבן לכוס,
ומראה להם כמה כפיות סוכר יש רק בכוס אחת של מיץ / ברד / אייס קפה.
אני מסבירה להם, בשפה פשוטה: הסוכר הזה נספג מהר מאוד במעי רמות הסוכר בדם עולות מהר – ואז צונחות הנפילות האלו גורמות להם להיות עייפים, עצבניים, בלי אנרגיות ועל הדרך – כל הסוכר הזה נשאר גם על השיניים ופוגע בהן אני לא מדברת איתם על “מה יקרה להם עוד 30 שנה”,
אני מדברת איתם על מה יקרה להם בעשר הדקות הקרובות:
יותר קשה להתרכז, יותר עייפות, פחות מצב רוח.
ואז אני מראה להם:
בכוס גדולה של ברד או אייס קפה יש בערך 14 כפיות סוכר.
והמקסימום המומלץ ליום הוא בערך 5–6 כפיות –
אז כוס אחת כזו כבר לוקחת אותם הרבה מעבר למה שהגוף שלהם צריך.

כאשר אני מסבירה להם על רשימת הרכיבים אני פשוט מלמדת אותם – כימייה וביולוגיה – בהתאם לגיל וליכולת – ללא הפחדות – פשוט מסבירה את תפקיד החומרים השונים. ובנוסף מסבירה, שהגוף שלנו לא צריך חומרים משמרים, מתחלבים, צבעי מאכל – אלה נועדו לשמירת חיי מדף, למרקם אחיד, לצבע אחיד וכו – והם נועדו לשרת את התעשייה, לטובת הגוף שלנו אנחנו צריכים, פחמימות, שומנים, חלבונים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינראלים ולכן שווה לבחור רשימה נקייה עד כמה שאפשר.

בגיל ההתבגרות – ניתן לדבר על השלכות ארוכות טווח – אבל בצורה רציונאלית המבוססת מדע וללא הפחדות דרמטיות.

המסר שלי אליכם הוא כזה:
אל תנסו “לחנך דרך פחד”.
תשמרו את הילדים במקום של משחק, סקרנות וחיים טובים.
ואת השיחה הקשה – תעשו עם עצמכם:
מה אנחנו בוחרים להכניס הביתה?
איזו דוגמה אישית אנחנו נותנים? – בסוף ילדים לומדים דרכינו, מה אנחנו אוכלים ושותים ואיך אנחנו מתייחסים אל הגוף שלנו.

ואם אתם רוצים לדעת איך לגרום לילדים שלכם לאכול אוכל בריא ובכיף, לבחור בו בעצמם ואפילו להתלהב ממנו – יש לי הרצאה שתעשה לכם סדר משמעותי – ותעזור לכם להבין שבמקום לשכנע אותם – יש שיטה אחרת שאתם יכולים ללמוד אותה והיא פשוט עובדת – לחצו כאן ותוך דקה כל המידע יכול להגיע אליכם ישירות לנייד. 
בהצלחה!

אורית הלר – תזונאית קלינית לילדים והורים עסוקים